חובת הסודיות הבנקאית בהליכי משפחה — גילוי רישומי חשבון

בני הזוג דבורה וסנדר בוסליק ז"ל נישאו בשנת 1972. בשנת 1989 נפטרה האישה, ובשנת 1990 נפטר הבעל. לאחר פטירתם נותרו ילדיהם ובני משפחה אחרים, והתעורר סכסוך בעניין שיתוף הרכוש והחשבונות הבנקאיים של המנוחים. המערערים ביקשו לעיין ברישומי החשבונות הבנקאיים כדי להוכיח את טענותיהם בנוגע לשיתוף הרכוש.

השאלה המרכזית: האם ניתן לחייב בנק לגלות רישומי חשבון של אדם לצד שלישי, במקרה זה בהליכי משפחה, למרות חובת הסודיות הבנקאית?

המערערים טענו כי הזכות לעיין ברישומי הבנקים חיונית להוכחת טענותיהם בנוגע לשיתוף הרכוש בין בני הזוג. הם הדגישו כי יש בידיהם עילת תביעה ברורה וכי מדובר בחשבונות שיש להם עניין בהם.

הבנקים טענו כי חובת הסודיות הבנקאית מונעת מהם לגלות את רישומי החשבונות לצדדים שלישיים ללא הסכמת בעל החשבון או צו בית משפט.

בית המשפט העליון (השופט א' גולדברג) דן באיזון שבין חובת הסודיות הבנקאית לבין זכות הגישה למידע בהליכי משפחה. ההלכה שנקבעה מהווה בסיס לדיון בסוגיית גילוי רישומים בנקאיים בסכסוכי משפחה, והיא מכונה "הלכת סקולר".

העיקרון שנקבע: חובת הסודיות הבנקאית אינה מוחלטת, ובנסיבות מתאימות ניתן לחייב בנק לגלות רישומי חשבון גם ללא הסכמת בעל החשבון, במיוחד בהליכי משפחה שבהם קיים צורך ממשי במידע לשם הכרעה בסכסוך.

ההלכה מאזנת בין האינטרס של הגנת הפרטיות והסודיות הבנקאית לבין האינטרס של גילוי האמת בהליך משפטי.

פסק הדין רלוונטי במצבים הבאים:

• סכסוך על חלוקת רכוש בין בני זוג המצריך גילוי רישומים בנקאיים.
• צורך במידע על חשבונות בנק של בן זוג לשם הוכחת טענות בהליך משפטי.
• בקשה לגילוי מסמכים בנקאיים בהליכי גירושין או ירושה.
• בנק שמסרב לגלות מידע בטענת סודיות בנקאית.

במקרה דומה מומלץ:

• להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט לגילוי מסמכים בנקאיים.
• לתעד את הצורך במידע ואת הקשר שלו לסכסוך.
• לפנות לייעוץ משפטי להכנת הבקשה המתאימה.