ע"א 155/73 שרון נ' ליבוב: ניתוח משפטי של בעלות בכספים בחשבון בנק משותף

הסכסוך נסוב סביב חשבון בנק שהתנהל על שם מספר בעלים, כאשר עלתה שאלת הזכויות ביתרת הכספים בעקבות פטירה או טענות לבעלות נפרדת של אחד השותפים.

כיצד יש לפרש את הבעלות על כספים המופקדים בחשבון משותף, והאם רישום החשבון כ"משותף" מעיד על שותפות שווה בבעלות על הכספים או שמא מדובר בהסדר פרוצדורלי בלבד.

הצד שטען לבעלות בלעדית טען כי החשבון נפתח כמשותף מטעמי נוחות בלבד וכי מקור הכספים הוא בבעלותו הבלעדית.

הבנק פעל בהתאם להסכם פתיחת החשבון והכללים החלים על חשבונות משותפים, תוך התמקדות באחריות הבנק כלפי בעלי החשבון כפי שהוגדרו בחוזה ההתקשרות.

בית המשפט קבע כי רישום חשבון כמשותף אינו יוצר חזקה חלוטה לבעלות שווה בנכסים, וכי יש לבחון את כוונת הצדדים והמקור הכספי של היתרות.

הפרדה בין "מורשה חתימה" לבין "בעלים" – העובדה שאדם רשאי למשוך כספים מחשבון אינה מעידה בהכרח על זכות קניינית בכספים אלו.

הפסיקה מחייבת לקוחות להסדיר מראש בכתב את אופי השותפות בחשבון, ובפרט את היחס בין הבעלים במקרה של מות אחד השותפים או סכסוך ביניהם.

בעת פתיחת חשבון משותף, מומלץ לערוך מסמך משלים המבהיר את חלוקת הבעלות על הכספים ואת הדין שיחול במקרה של פרידה או פטירה.