ע"א 67795-03-19 הבנק הבינ"ל הראשון לישראל בע"מ נ' יהודה גניש בניה ויזמות בע"מ

עובד בחברת מנורה זייף מסמכים והעביר כספי קופת גמל של נפטר לחשבון של חברת 'יהודה גניש' במקום ליורשת. המשיב, בעל השליטה בחברה, משך את הכספים במזומן. מנורה דרשה מהבנק הבינלאומי להשיב את הכספים. הבנק, לאחר בירור, ביצע פעולת חיוב בחשבון החברה וזיכוי חשבון מנורה. לאחר מכן הגיש הבנק תביעה נגד המשיבים בגין יתרות חובה. גניש הורשע בפלילים בגין מעשי המרמה הללו. בית המשפט המחוזי קבע כי הגם שהבנק חרג מסמכותו החוזית בתיקון הרישום, אין לאפשר למשיב להיוותר עם כספי הגזלה.

המחלוקת נסבה על השאלה האם הבנק היה רשאי לחייב את חשבון החברה של המשיב כדי להשיב כספים שהופקדו בו במרמה לבקשת צד ג' (מנורה), והאם על המשיב להשיב לבנק את הסכום שהועבר אליו במרמה.

הבנק טען כי חיוב החשבון היה כדין בהתאם לתנאים הכלליים לניהול חשבון והוראות ניהול בנקאי תקין, וכי אי-השבת הכספים תביא לתוצאה אבסורדית של התעשרות שלא כדין של גנב. המשיבים טענו כי

הבנק פעל ללא סמכות, נטל לעצמו תפקיד שיפוטי והפר את חובת הנאמנות כלפיהם, וכי לא הייתה לו סמכות חוזית לביצוע פעולה זו.

הערעור התקבל. בית המשפט קבע כי הגם שהבנק פעל ללא סמכות חוזית לביצוע "תיקון טעות" כפי שנטען, הלקוח מחויב להשיב לבנק את הסכום שקיבל במרמה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן הוא התעשר שלא כדין על חשבון הבנק (שפרע את החוב למנורה).

כאשר אדם מתעשר שלא כדין על חשבון אחר (גם אם אותו אחר הוא בנק שפעל מחוץ לסמכותו החוזית מול הלקוח), עליו להשיב את הכספים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, ואין לאפשר למבצע מרמה ליהנות מפירות מעשיו.

פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין סמכותו החוזית של בנק לתקן רישומים לבין עקרונות הצדק הכלליים. למרות שבנקים אינם רשאים לקבוע בעצמם "מי צודק" בסכסוך בין לקוח לצד ג' (ועליהם להשתמש בהליכים משפטיים כגון טען ביניים), בתי המשפט לא יאפשרו למבצע מרמה להותיר בידיו כספים שגזל גם אם הפעולה הבנקאית לתיקון המצב הייתה פגומה.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro