ת"א 55933-07-20 בנק לאומי לישראל בעמ נ' סוסטיאל ואח'

החברה שבבעלות הנתבעים הועברה בין סניפי בנק לאומי, מה שהוביל לשינוי טכני במספר החשבון. לאחר שהחברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, הבנק תבע את בעלי החברה שחתמו על ערבות אישית. הנתבעים ניסו להתחמק מחבותם בטענה כי הערבות הייתה לחשבון הישן וכי הבנק אישר בכתב (דרך ממשק הדיגיטל) שהערבויות בטלות. בית המשפט מצא את עדות הנתבע כמתחמקת, רוויה בסתירות פנימיות ולא אמינה, וקבע כי הערבות נותרה בתוקף.

האם חלה פקיעה של ערבות אישית לחובות חברה בשל שינוי טכני במספר חשבון הבנק, והאם הודעת שגיאה/מידע כללי באתר הבנק מהווה אישור בכתב על ביטול הערבות?

התובע (

הבנק) טען כי הערבות היא מתמדת, ללא הגבלה בסכום, וכי העברת החשבון בין סניפים היא טכנית בלבד ('סיגמנטציה') ולא פוגעת בתוקף הערבות. הנתבעים טענו כי השינוי במספר החשבון מחייב חתימה מחדש על ערבות, וכי פרסום באתר הבנק המעיד על חוסר ערבויות מהווה הודעה בכתב על שחרורם מהערבות.

בית המשפט דחה את טענות הנתבעים וקבע כי הערבות שרירה וקיימת. הנתבעים חויבו במלוא סכום התביעה, באגרות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח.

הסכם ערבות מתמדת אינו מתבטל אוטומטית כתוצאה משינויים טכניים בניהול החשבון (כמו שינוי מספר חשבון), ונדרשת הוכחה פוזיטיבית על הסכמת הבנק בכתב לשחרור הערב כדי להביא לפקיעת הערבות.

ערבים לחשבונות חברה אינם יכולים להסתמך על שינויים טכניים או תצוגות באתר האינטרנט של הבנק כדי להשתחרר מערבותם, אלא אם קיבלו מסמך מפורש מהבנק המאשר את סיום האחריות.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים, הגנה לערבים בתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro