5565-06-19-קובץ מקורי

התובעת וגרושה חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. ביום 16.6.15 ניתן צו עיקול על חשבון הבנק של הגרוש להבטחת זכויותיה. התובעת המציאה את הצו לסניף הבנק, והבנק אישר את רישומו. לאחר מכן, התגלה כי הבנק הסיר את העיקול, והגרוש רוקן את חשבונו. הבנק טען כי הדבר נבע בשגגה או מהטעיה של הגרוש, טענות שבית המשפט דחה כחסרות בסיס ראייתי.

המחלוקת היא האם הבנק התרשל במילוי צו העיקול, מה שהוביל להסרתו שלא כדין ולאובדן הכספים המעוקלים.

התובעת טוענת לרשלנות

הבנק שביטל עיקול כדין ללא הוראה מבית הדין. הבנק טוען שאין עילת תביעה, שהעיקול היה זמני, שהוטעה על ידי הגרוש, שהתובעת זייפה את הצו ושהעיקול פקע עקב סגירת התיקים בבית הדין הרבני.

בית המשפט קבע כי הבנק התרשל במילוי צו העיקול. טענות הבנק להטעיה, זיוף מצד התובעת ופקיעת העיקול נדחו בהעדר הוכחות מספקות ונוכח לשון הצו שקבע כי הוא תקף עד להוראה אחרת. הבנק חויב באחריות לנזקי התובעת.

בנק הפועל כ'מחזיק' בצו עיקול מחויב לפעול בהתאם לצו. התרשלות בהסרת עיקול ללא הוראה שיפוטית מפורשת מקימה חבות בנזיקין כלפי הזוכה.

על מוסדות פיננסיים להקפיד על קיום צווי עיקול ולא להסירם על סמך טענות בעל פה או מסמכים לא ברורים של חייבים. הסרת עיקול רשלנית חושפת את הבנק לתביעות פיצויים בגין אובדן כספי העיקול.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro