30767-05-21- קובץ מקורי

התובעת, בתם של המנוחים, תבעה את יורשי אחותה המנוחה בדרישה לקבל זכויות בדירה וחשבון בנק. התובעת טענה כי הדירה נרכשה עבורה בנאמנות ושחשבון הבנק היה שייך לאביה המנוח. בית המשפט בחן את המסמכים, לרבות טענות לגבי כשירות המנוח בעסקת מתנה משנת 1998, וקבע כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר פטירת ההורים, מה שפגע ביכולת לברר את האמת העובדתית, וכי הראיות אינן מספיקות כדי לסתור את המרשם או להוכיח את טענותיה.

האם רשאית התובעת לגרוע נכסים מעיזבון אמה המנוחה בטענה לנאמנות בדירת המגורים ובטענה לזכויות בחשבון בנק מכוח הלכת השיתוף, שנים רבות לאחר פטירת המנוחים?

התובעת טענה לנאמנות בכתב בדירה ולהלכת שיתוף בחשבון

הבנק. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה, מהווה ניסיון לשינוי צו ירושה, סובלת משיהוי כבד ונזק ראייתי, וכי אין הוכחה לנאמנות או לשיתוף.

התביעה נדחתה. נקבע כי תביעת חשבון הבנק התיישנה, וכי התובעת לא עמדה בנטל המוגבר להוכחת תביעה נגד עיזבון בנוגע לטענת הנאמנות במקרקעין.

בתביעה נגד עיזבון, הנטל המוטל על התובע כבד מהרגיל; הרישום במרשם המקרקעין מהווה ראיה חותכת שסתירתו דורשת ראיות כבדות משקל; וזכות מכוח הלכת השיתוף עלולה להישחק ולהתיישן אם לא מוגשת בזמן סביר לאחר פטירת בן הזוג.

מי שמגיש תביעה נגד עיזבון בחלוף שנים רבות מאז האירועים נשוא התביעה, נוטל על עצמו סיכון כבד של דחיית התביעה מחמת התיישנות, שיהוי וקושי ראייתי מהותי.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro