30333-11-21 קובץ מקורי

בנק הגיש תביעה נגד לקוח. הלקוח ביקש להעביר את הדיון לבית משפט במחוז הדרום בהתאם למקום מגוריו. הבנק התנגד בהתבסס על סעיף בחוזה לניהול חשבון שקבע סמכות שיפוט בערים מסוימות. בית המשפט דחה את עמדת הבנק, קבע שהתניה מקפחת, וקיבל את בקשת הלקוח להעברת הדיון.

האם תניית שיפוט בחוזה אחיד של בנק, הקובעת ערים שאינן תואמות את מקום מגורי הלקוח או סניף הבנק הספציפי, היא תניה מקפחת המאפשרת העברת מקום הדיון?

הבנק טען כי על פי החוזה שנחתם עם הלקוח, יש להחיל את תניית השיפוט הקובעת ערים מסוימות כבעלות סמכות שיפוט בלעדית. הנתבע טען כי מקום מגוריו בשדרות מקנה סמכות לבית משפט במחוז הדרום, וכי התניה בחוזה מקפחת.

הבנק טען כי על פי החוזה שנחתם עם הלקוח, יש להחיל את תניית השיפוט הקובעת ערים מסוימות כבעלות סמכות שיפוט בלעדית. הנתבע טען כי מקום מגוריו בשדרות מקנה סמכות לבית משפט במחוז הדרום, וכי התניה בחוזה מקפחת.

בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע, קבע כי התניה מקפחת וכי הנטל לסתור זאת לא הורם על ידי הבנק, והורה על העברת התובענה לנשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום לקביעת מותב.

תנית שיפוט בחוזה אחיד המגבילה את מקום השיפוט מקימה חזקת קיפוח לפי חוק החוזים האחידים. על הספק (הבנק) הנטל להוכיח בנסיבות העניין כי התניה אינה מקפחת, לרבות הוכחה כי אין בה כדי להרתיע את הלקוח מעמידה על זכויותיו.

בנקים וגופים עסקיים אינם יכולים להסתמך באופן אוטומטי על תניות שיפוט בחוזים אחידים המרחיקות את מקום הדיון ממקום מגורי הלקוח, אם התניה מקפחת ופוגעת בנגישות הלקוח לערכאות.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro