בר כל רשתות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

בשנת 2011 חתמו הצדדים על הסכם להקמת מועדון לקוחות 'פאג"י פלוס בר כל'. לטענת התובעת, החל משנת 2013 הנתבעת צמצמה משמעותית את הפרסומים למועדון או העלימה את שם התובעת מהפרסומים. בבדיקת בית המשפט עלה כי הנתבעת לא הציגה אסמכתאות לפרסומים כנדרש, וכי עדותו של סמנכ"ל הבנק לשעבר אישרה כי הפרסומים שבוצעו לא היו 'כראוי' בהתאם לציפיות העסקיות שגובשו בעת חתימת ההסכם, וכי המועדון לא תוקצב ופורסם כמסוכם.

המחלוקת נסבה על השאלה האם הנתבעת עמדה בהתחייבותה לפרסם את מועדון הלקוחות בעלות של לפחות 500,000 ש"ח בשנה, והאם הפרסומים שבוצעו עמדו בתוכן ובמהות הנדרשת לפי ההסכם.

התובעת טענה להפרה יסודית של ההסכם עקב הפסקת פרסום ושיקולים זרים, ודרשה פיצוי של 1.5 מיליון ש"ח. הנתבעת טענה כי עמדה בהתחייבויותיה, כי הפרסומים בוצעו בהתאם לעלויות שוק, וכי התובעת עצמה הפרה את ההסכם.

טענות הבנק או הגוף הפיננסי מפורטות במקור ובהקשר העובדתי של פסק הדין.

בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא פרסמה את מועדון הלקוחות כראוי בהתאם לכוונת הצדדים וללשון ההסכם. התביעה התקבלה, ונקבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם בשנים 2013-2015.

חוזה יש לפרש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהשתקף במו"מ ובהתנהגותם, ואי הצגת ראיות זמינות על ידי צד לחוזה יוצרת חזקה שהראיות היו פועלות לרעתו.

על בנקים וגופים מסחריים להקפיד על ביצוע התחייבויות פרסומיות ושיווקיות בהתאם לרוח ההסכם ולא רק לפי חישובים טכניים של עלות מחירון, במיוחד כאשר הוסכם על שיתוף פעולה אסטרטגי.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro