בימ"ש השלום ירושלים, השופט אלעד לנג: פס"ד בתביעות הדדיות של בעל נכס מקרקעין ובנק בעקבות עסקה שהשתבשה (ת"א 10512-01-21)

עסקת מכר בית בקרית ארבע יצאה משליטה לאחר שהקונים לא שילמו את התמורה החוזית, בעוד שהנכס הועבר על שמם ומושכן לבנק. בעל הנכס, שנשאר ללא תמורה מלאה וללא הנכס, ניסה לגלגל את האחריות על הבנק שנתן את המשכנתא. בית המשפט קבע כי המוכר נתן הצהרות שגויות, העביר חזקה וזכויות בניגוד להיגיון החוזי, וכי הבנק לא יכול היה לצפות את השתלשלות האירועים שנגרמה מהתנהלות הצדדים.

המחלוקת נסובה סביב שאלת אחריות הבנק בנזקי בעל נכס שמכר ביתו לקונים שלא שילמו את התמורה. בעוד שהתובע טען לרשלנות במתן המשכנתא וניהול הליכי המימוש, הבנק טען כי פעל כדין וכי התובע הוא שאחראי לנזקיו בשל התנהלותו החוזית.

התובע טען כי

הבנק התרשל במתן הלוואה ללא בטוחות מספקות, פיצל שיקים ופעל בחוסר תום לב. הבנק טען כי פעל לפי שיקולים מסחריים סבירים, הסתמך על תצהירים חתומים ומאומתים שהגיש התובע עצמו, וכי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט לאחר שנושא הנזקים כבר הוכרע בפסקי דין קודמים.

בית המשפט דחה את תביעת בעל הנכס, קבע כי לא קמה חובת זהירות של הבנק כלפי המוכר בנסיבות אלו, וכי אין קשר סיבתי בין פעולות הבנק לנזקי המוכר. בנוסף, התקבלה חלקית תביעת הבנק לקבלת יתרת נזקיו לאחר הליכי המימוש.

בנק אינו אחראי לנזקי מוכר נכס הנובעים מהפרת חוזה על ידי קונה, כל עוד הבנק פעל בסבירות מסחרית, הסתמך על מצגי שווא של המוכר, ולא הפר חובת זהירות מושגית או קונקרטית כלפי צד שלישי שאינו לקוחו.

מוכרי נכסים מחויבים להקפיד על מנגנוני הגנה חוזיים (כגון נאמנות אצל עו"ד) ולא להסתמך על מימון בנקאי של הקונה כערובה לקבלת התמורה, שכן לבנק אין חובה להגן על זכויות המוכר מול הקונה.

לפני נקיטת הליך מומלץ לבחון את מסמכי החשבון, ההסכמים, ההתראות והפעולות שבוצעו. לקריאה נוספת: תביעה נגד בנק, הגנה מתביעות בנקים. כל תיק תלוי במסמכים ובנסיבותיו.

פסק הדין במקור הרשמי · הניתוח ב־LawFirms.pro