ע"א 230/83: היקף חובת הסודיות הבנקאית והגבולות המותרים בחשיפת מידע של לקוחות

האם רשאי בנק למסור מידע אודות חשבונו של לקוח לצדדים שלישיים, ומהם המקרים בהם נסוגה חובת הסודיות מפני אינטרסים אחרים.

הלקוח טען להפרת חובת הסודיות ופגיעה בפרטיותו עקב גילוי מידע בנקאי ללא הסכמתו המפורשת.

הבנק טען כי מסירת המידע נעשתה בהתאם לסמכויותיו ובנסיבות המצדיקות את הסרת חיסיון המידע.

בית המשפט עמד על מהות החיסיון הבנקאי וקבע כי חובת הסודיות אינה מוחלטת ויש להכפיפה לאיזונים משפטיים מול חובות הבנק וזכויות צדדים שלישיים.

חובת הסודיות הבנקאית היא חובה חוזית וחוקית מוגברת, אולם היא מוגבלת בחריגים הקבועים בחוק ובנסיבות שבהן נדרש הבנק לפעול על פי דין או בשל אינטרס ציבורי לגיטימי.

פסק הדין מהווה אבן דרך בהבנת חובת הנאמנות של הבנק כלפי לקוחו והצורך המוקפד בהגנה על פרטיות המידע הבנקאי.

יש לוודא כי הבנק מחזיק בהסכמה מדעת בכתב בטרם מסירת מידע על לקוח, ולהבטיח שכל העברת מידע עומדת בדרישות חוק הגנת הפרטיות.