ע"א 4644/91 משה כובשי נ' בנק הפועלים: ניתוח משפטי של איסור התניית שירות בשירות במערכת הבנקאית

המערער טען כי הבנק התנה מתן שירות בנקאי מסוים בכך שיקבל שירות נוסף, דבר המהווה לטענתו התניה אסורה על פי הדין.

האם התנה הבנק את מתן השירות באספקת שירות אחר, והאם פעולה זו מהווה הפרה של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) או הוראות ניהול בנקאי תקין.

הלקוח טען כי הבנק ניצל את כוחו המונופוליסטי והתנה מתן שירות בנקאי נדרש בביצוע פעולה או רכישת שירות נוסף, דבר הפוגע בחופש הבחירה של הלקוח.

הבנק טען כי לא התקיימה התניה אסורה, וכי הפעולות שבוצעו היו בגדר ניהול סיכונים סביר או חלק אינטגרלי ממתן השירות המבוקש.

בית המשפט דן בפרשנות של איסור התניית שירות בשירות, תוך הדגשת החובה של הבנק לפעול בשקיפות וללא כפייה כלכלית על הלקוח.

סעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 אוסר על בנק להתנות שירות בשירות, אלא אם הדבר מתחייב ממהות השירות או מכללים מקובלים בניהול בנקאי תקין.

הפסיקה מבהירה כי בנקים אינם רשאים לכפות על לקוחותיהם התקשרויות נוספות שלא לצורך אובייקטיבי, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לסטנדרטים של הגינות והוגנות.

במקרה של דרישה מהבנק לרכוש שירותים נלווים כתנאי לקבלת אשראי או שירות אחר, יש לבקש הסבר בכתב על הבסיס החוקי לדרישה ולבחון האם מדובר בהתניה אסורה.