פסק דין קסטנבאום בעניין חברת קדישא: היקף תחולתם של עקרונות המשפט הציבורי על גופים דו-מהותיים

המנוחה קסטנבאום ביקשה לרכוש חלקת קבר בחברת קדישא, כאשר על המצבה התבקש כיתוב לועזי (באותיות לטיניות). חברת קדישא סירבה לאפשר כיתוב שאינו בעברית בהתאם לתקנונה.

האם חברת קדישא, כגוף בעל מאפיינים ציבוריים, כפופה לעקרונות המשפט הציבורי והזכות לחופש הביטוי והכבוד גם במישור הפרטי, והאם איסור על כיתוב לועזי סותר את תקנת הציבור.

הזכות לכבוד האדם ולחופש הביטוי גוברת על תקנון החברה, שכן מדובר בגוף הנותן שירות חיוני לציבור בעל אופי מונופוליסטי.

בית המשפט קבע כי חברת קדישא היא גוף דו-מהותי. היא חייבת לפעול על פי עקרונות המשפט הציבורי, והאיסור על כיתוב לועזי בטל בשל היותו בלתי סביר באופן קיצוני וסותר את תקנת הציבור.

דוקטרינת הגוף הדו-מהותי: גופים פרטיים הממלאים תפקיד ציבורי או בעלי כוח מונופוליסטי בתחום חיוני, כפופים לחובות המשפט הציבורי ולנורמות של הגינות, שוויון וסבירות.

פסק הדין הרחיב את היקף הביקורת השיפוטית על גופים פרטיים, וקבע כי חופש החוזים אינו מוחלט ונסוג מפני ערכי יסוד חוקתיים עת מדובר בגופים הנותנים שירות לכלל הציבור.

מומלץ למוסדות ולגופים ציבוריים או בעלי אופי מונופוליסטי לוודא כי תנאי ההתקשרות שלהם אינם מפלים או פוגעים בזכויות יסוד, שכן אלו עלולים להיפסל בגין חוסר סבירות.