נטל השכנוע בהכחשת חתימה על מסמכים בנקאיים

ההליך עסק במחלוקת בין בנק הפועלים לבין חברת שאול רחמים, כאשר אחד הצדדים הכחיש את חתימתו על מסמך בנקאי.

השאלה המרכזית: מהו נטל השכנוע כאשר צד מכחיש את חתימתו על מסמך? האם על הטוען לחתימה להוכיח את אמיתותה, או על המכחיש להוכיח שאינה שלו?

הצד שהכחיש את חתימתו טען כי אינו מחויב למסמך שכן לא חתם עליו.

הבנק טען כי החתימה אותנטית וכי המסמך מחייב את הצד שחתם עליו.

בית המשפט העליון קבע כי כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה. נטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע.

העיקרון שנקבע: כאשר צד מכחיש את חתימתו על מסמך, על הצד הטוען לחתימה מוטל נטל השכנוע להוכיח את אמיתותה.

כלל זה נקבע בע"א 5293/90 (פ"ד מז(3) 240, 261) ומצוטט רבות בפסיקה מאוחרת.

פסק הדין רלוונטי במצבים הבאים:

• אדם מכחיש את חתימתו על מסמך בנקאי (הסכם הלוואה, ערבות, שטר).
• בנק תובע על בסיס מסמך שהלקוח טוען שלא חתם עליו.
• מחלוקת על אותנטיות של חתימה על מסמך משפטי.

במקרה דומה מומלץ:

• לשמור את המסמך המקורי נשוא המחלוקת.
• לשקול בדיקת כתב יד / חתימה על ידי מומחה.
• לתעד את הנסיבות שבהן נחתם (או לא נחתם) המסמך.
• לפנות לייעוץ משפטי לבדיקת נטל השכנוע ואפשרויות ההגנה.